סייג'י נולד כבן שני לשלושה אחים. מנקודת מבטה של אמה, היה לי הרושם שהיא ילדה שאי אפשר לגעת בה. באביב של שנה אחי הגדול מצא עבודה וגר לבד, ואחי הקטן נרשם לפנימייה. האב נשלח לעבוד לבדו, וחייו השתנו במהירות, וסייג'י ורייקה החלו לחיות עם שתי אמהות וילדים. הבית, שהיה שוקק חיים, השתתק לפתע, ורייקה חשה תחושת אובדן. בראותו אם כזו, הרגיש סייג'י מתוסכל וריק, וניסה לזכות מחדש בחיבתה של אמו, שלא היה יכול להשתלט עליה עד כה.