בכל שנה הלכתי למופע זיקוקים עם חברתי הטובה צובה וחברת הילדות שלי לימה. במופע הזיקוקים שהלכו אליו יחד השנה, לימה התוודתה בפני הבסיסים, אבל היא הייתה מתוסכלת. "אני הולך הביתה," הוא אמר בצחוק מזויף כדי להימנע מדמעות, אבל הוא היה מודאג ורדף אחריו. פתאום ירד גשם כבד ומצאתי את לימה בצד הדרך. הגשם רק מתחזק, והשניים נתקלים במלון האהבה. הגשם הספיג את היוקאטה שלה ונדבק לעורה, והחזייה שלה הייתה שקופה. היו שם רק שני צעירים וצעירות, ואי אפשר היה שלא להרגיש מוזר.