סיוטים לאור יום... - קבוצה דביקה שחותכת דרך אהבה תוקפת J ○ בדרך הביתה מבית הספר. J ○, שמפחד מהקצה, נבהל ממספריים חדים ובגדיו קרועים לגזרים. "אם זה חלום, תתעוררו" או "תעזרו לי", אבל אף אחד לא בא לעזור. היא מופשטת מבגדיה ונעשית בודדה, אך כשנפשה וגופה נקרעים לגזרים, המזוכיזם נובט. לאן שהולכת התשוקה העצמית לאישור... היא הופכת לאדם שהיא לא מכירה "אבא, אמא, תודה שגידלת אותי עד עכשיו..."