ארנבים, אני אגדל אותם באחריות. בבית שכור ישן שעמד להתמוטט, אדם שלא היה טוב בהתרועעות חי כמגדל ארנבות. חוסר סבלנות וקונפליקט שלא יכול להתחבר טוב לחברה, תחושת בדידות שקורעת את עצמך, תשוקה מינית שאינה מסופקת... האיש המשיך לטפח אשליות בלתי אפשריות בלבו הצלול, והוא חשב על כך בחיפוש אחר ישועה. "מתייפח... מומו-צ'אן, ארנב חמוד שאוהב רק אותי. הלוואי שהיית בן אדם. אז אוכל לעשות כמיטב יכולתי". זו הייתה משאלה שלא ניתן היה להגשים. אבל זה התגשם. כשהאיש הרים את מבטו, הוא ראה את מומו, שהפכה לנערת ארנבות, עומדת שם עם חיוך על פניה. ארנב חמוד שאוהב רק את עצמו. הבדידות הייתה אמורה להירפא. עם זאת, בסופו של דבר, האיש מוכר את מומו תמורת כסף. אדם שסובל מאשמה וחרטה, אומללות חסרת אונים... אבל שוב קרה הנס. ארנב הופיע מולי. זו הייתה בתו האחרונה של מומו, מונאקה. ידו של גבר מושטת אל הארנב היקר המחייך. האם זה חלום או אשליה? זה לא משנה. אני רק רוצה לישון איתך בזרועותיי עד שיימאס לי. חיים בין מציאות לאשליה. חלום בהקיץ שאדם בודד רצה. תיעוד של גידולו וחלקיותו.