תוך כדי הליכה ניגשה אליי אישה יפהפייה שלא הכרתי. האדם הזה היה "מריה", חבר לכיתה שלא ראיתי כבר 20 שנה. מריה, שהפכה לאישה בוגרת נפלאה מהרושם המסודר הקודם שלה, מוזמנת חצי בכוח לביתה ופורחת לסיפור זיכרון. התאכזבתי ממריה, שהייתה נשואה, אבל לא יכולתי לסבול את זה בגלל מרחק מוזר וגוף שמנמן.