יום אחד, בפגישה של האגודה השכונתית שבה השתתפתי עם אשתי, סורא, עלה סדר היום של אירוע חילופים. חשבתי שזה יהיה קשה, אבל היו"ר אוזאווה והקצינים הסכימו להצעת המחנה של סורא, והוחלט לקיים את המחנה בחבטה. וביום המחנה, הייתי אמור להתלוות אליו, אבל התגלתה טעות בעבודה, ונאלצתי ללכת לבד. חשבתי שהרבה אנשים ישתתפו במחנה, אבל משום מה נראה היה שיש רק ארבעה אנשים בסך הכל, כולל סורא והנשיא.