לפני שלוש שנים נעצרתי בחשד שאני טיפש והוכיתי על ידי מוצ'ו. כמובן, זו הייתה האשמת שווא, והודיתי שלא אשמתי, אבל אשת המשרד הפכה אותי לפושע. אחרי שריציתי שלוש שנות מאסר, יצאתי ל"שבעה" וחשבתי. כבר אין לי כלום. בין אם זה עבודה, חברים, כסף או מאהב, החיים נגמרו. העצב והייאוש שהציפו אותי הכפילו את הכעס והשנאה שלי, וחיפשתי אותה. כבר לא אכפת לי מה יקרה, אבל אני רק רוצה לנקום. ומצא. אני הולך לקחת אפרודיזיאק מעכשיו והלאה...